ספר חדש
"גאולה" יצאתי ממצרים והתחייבתי לספר. מאת אמוץ שפירא
הקדמה
ברוך ה', ספרים חדשים, בתחומים שונים ובסגנונות שונים, פרי עטם של תושבי נווה דניאל רואים אור. תחת ידי, רשימה ארוכה של ספרים שראו אור בעת האחרונה, וראויים הם גם ראויים שנתוודע אליהם. ואם ירצה השם, נשוב ונפנה מדי פעם אל אחד הספרים הללו, וניתן עינינו ועיוננו בו. הספר הצעיר ביותר ברשימה זו הינו ספרו של אמוץ שפירא "גאולה" שראה אור בימים האחרונים שלפני פרוץ סערת התקופה הלזו, ההולכת ותמה לה בחסדי ה'.
סקירה על הספר הזה מצריכה גילוי נאות: משתבח אני ורעייתי רחל בחברות האמיצה שביננו לבין אמוץ ורעייתו שרה. אהל "ותן חלקנו" שהקימו הינו מקום שבו אנחנו לומדים בצוותא שיעורים משיעורים שונים, ביתם הוא מקום בו אנו זוכים להתארח, ילדיהם חביבים עלינו כשם שילדינו חביבים עליהם. ועוד כהנה וכהנה ולא נאריך בדברים. יפה היא מידת הצניעות, ואמוץ מצטיין בה ביותר.
זאת ונוסף לכך, עוד קודם לכתיבת הספר חלקנו עם אמוץ את התובנות העמוקות, מורשת רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (אשר את משנתו אנו לומדים בקבוצת חברים זה ארבע שנים) ורבי קלונימוס קלמן שפירא, האדמו"ר מפיאסצנא (דודו זקנו של אמוץ: סב-רבא שלו, רבי ישעיה שפירא, ה"אדמו"ר החלוץ" מתל אביב, היה אחיו של האדמו"ר מפיאסצנא. יבדל לחיים ארוכים, האדמו"ר מפיאסצנא-רמת בית שמש הינו דודו של אמוץ). הן התובנות שביסודו של הספר הזה, הן הן שהביאו את אמוץ לכתוב את הסיפור היפהפה הזה. בכישרון כתיבה כה גדול, ובאהבה כה גדולה לסיפור המסופר ולגיבוריו.
שכך כותב רבי לוי יצחק באחד מהקטעים היותר מופלאים שבהגותו (ראו בספרו "קדושת לוי", פרשת משפטים, על הכתוב, שמות כד, ג, ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים) על העיקרון הגדול, הערך הנעלה, הייעוד הנכסף: "לספר את התורה ומצוותיה". בעוד שרבי נחמן מברסלב דיבר על הערך של "לעשות מתורות תפילות", את התורה שלמדנו נעבד בתוכנו לכלל פנייה אל הקדוש ברוך הוא. בין בני אדם למקום. רבי לוי יצחק מבקש "לעשות מהתורות סיפורים", ואת התורה שבתוכנו נציף על כנפי הדמיון והרגש לכלל סיפורים הפונים אל הסובבים אותנו. בין בני אדם לחבריהם.
ודברים אלה שכתב רבי לוי יצחק בפירוש מחלוקתם של רש"י ורמב"ן, עוסקים בשאלה האם הכתוב נאמר קודם מתן תורה או לאחר מכן. רבי לוי יצחק מכריע כפירוש רש"י: קודם מתן תורה היו הדברים, טרם ניתנה להם תורה ומצוות. אך את מקצת המצוות שכבר נאמרו להם במרה: שבע מצוות בני נח, שבת, פרה אדומה, משה שב ו"מספר" אותן. והוא נושא את שומעיו באמצעות הסיפור, והם נענים לו בהכרזה כל אשר דבר ה' נעשה. ושוב לאחר מכן, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שם שם, ז).
הגדיל לעסוק בחשיבותו של לימוד התורה המשכיל לשלב בתוכו חוייה רגשית של הלומד-השומע, דודו-זקנו של אמוץ, האדמו"ר מפיאסצנה. מי שבנה שיטה חינוכית רחבה המושתתת על עיקרון זה, ואף הקים בפולין שבין שתי מלחמות העולם מערכת חינוך חדשנית. את דבריו הציב אמוץ כמוטו לספרו:
והם הדברים שהיו נר לרגליו של אמוץ בצאתו לכתוב את ספרו.
על הספר
וכך מספר אמוץ על הספר "גאולה":
הספר מספר בפעם הראשונה בשפה מודרנית ומרתקת את הסיפור ההיסטורי של יציאת מצרים. מי שיקרא את הספר, ולא משנה מאיזה "מגזר" הוא, בין אם הוא צעיר ובין אם הוא מבוגר הוא יוכל לחוש את עוצמת החוויה שהייתה בימים הגדולים ההם. את סיפור יציאת מצרים אנחנו מכירים בקווים כלליים - הירידה למצרים, השיעבוד, המכות, היציאה וקריעת ים סוף. פעם בשנה בליל הסדר אנחנו חוזרים לסיפור הזה, אבל למרות שאנחנו רוצים לספר ביציאת מצרים אין בהגדה של פסח סיפור של ממש. אי אפשר לדעת באמת מה היה שם, למרות שהיו שם המוני סיפורים.בספר הזה, באמצעות משפחה אחת ואח ואחות, אני רוצה להחיות מחדש את הסיפור כדי שכולנו נרגיש את החוויה שהייתה אז, שבאמת נחוש את הרגעים הראשונים הגדולים ההם שבהם הפכנו לעם. בעיני זו זכות, ואני מזמין אתכם להיות חלק מהזכות הזו, להיות חלק מהיצירה הזו. קנו את "גאולה", וביחד נביא תועלת לעולם.
בספר 173 עמ', מתאים לנוער, לצעירים וגם מבוגרים ייהנו ממנו.
על נסיבות כתיבת הספר כותב אמוץ:
זהו הספר הראשון שאני מוציא לאור. הכתיבה היא לא זרה לי. כבר כמה וכמה שנים שאני עובד בתחנת הרדיו רשת ב', בעבר במסגרת קול ישראל ובעת האחרונה במסגרת כאן - תאגיד השידור הישראלי, ולכן בעיקר התעסקתי בכתיבה עיתונאית, אך הפעם כבר מדובר בסיפורת של ממש!
את הספר "גאולה", התחלנו בבית בליל הסדר המשפחתי שלנו לפני ארבע שנים. הרגשתי שכדי שהילדים שלי והאורחים שלנו באמת ירגישו את סיפור יציאת מצרים אי אפשר להסתפק בקריאת ההגדה בנוסח הקבוע שלה, כי אין שם באמת את הסיפור של יציאת מצרים. ביקשתי מכל משתתף בסדר לבוא עם שני סיפורים קצרים על משהו שקשור למצרים וליציאה ממנה, והרעיון הזה הפך את ליל הסדר שלנו לחוויתי הרבה יותר מכל השנים הקודמות. בעקבות כך חשבתי שכדאי שאת החוויה המשפחתית שלנו נהפוך לחוויה של כולם, ומיד לאחר החג התיישבתי לכתוב את הספר "גאולה".
טעימה קטנה: "האמת היא שמדי פעם בפעם אהבתי ללכת לעזור לאבא בעבודות הפרך שגזר פרעה על היהודים. אבל שלא תתלהבו! ושלא יתלהב אף אחד, ומצידי גם פרעה יכול כבר עכשיו לסמן אותי כבעיה, כי אני בשום פנים ואופן לא מוכן להיות כמו אבא שלי וההורים של החברים שלי, וגם לא כמו הסבא הצדיק שלי וכמו כל האחרים. לא יודע איך, אבל כשיגיע תורי, אני לא אהיה שם".
למגינת הלב, אמנם הספר ראה אור בתקופת השנה המתאימה ביותר: חודש בדיוק לפני חג הפסח, מועד צאתנו מארץ מצרים (הוא נושא הספר שלפנינו). ביום הפורים, במהלך ההפנינג היישובי הוצב דוכן בצידו של אהל "ותן חלקנו" והספר החל להימכר. ואולם למחרת היום החלה להתרגש עלינו גזירות התקופה, ואנשים הסתגרו בבתיהם, וליל הסדר צויין בבדידותו. אבות וסבים לא זכו לספר לבניהם ולבני בניהם את סיפור יציאת מצרים. והספר הזה, שכל כך יכול היה להעשיר את הסיפור, לא בא לידי ביטוי.
עם זאת, לא מעטים זכו לקרוא את הספר, להנות ממנו ביותר, לשבחו ולהמליץ בפה מלא לאחרים לקנותו. תעדנה על כך התגובות הראשונות למקרא הספר.
לקריאה נוספת:
ישראל היום: ראיון עיתונאי, לחצו על הקישור הבא: יציאת מצרים לא כמו שהכרנו
לקריאה נוספת:
ישראל היום: ראיון עיתונאי, לחצו על הקישור הבא: יציאת מצרים לא כמו שהכרנו
ערוץ 7: ראיון עיתונאי, לחצו על הקישור הבא: חזק ואמץ. אמוץ שפירא בראיון לרגל הוצאת ספרו "גאולה"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה