שנת ת"ק ( 1740), הוסאקוב
שנת ומקום לידתו של רבי לוי יצחק. האמנם?
א. שנת ת"ק - שנת לידתו
1. מקור הקביעה
עתה היום, אין לך ספר ומאמר וערך אנציקלופדי, ולמעשה כל פרסום שהוא, העוסק
בקורות חייו של רל"י שאינו נוקב בתאריך ת"ק (1740) כתאריך לידתו[1]. נבדל
לטובה א' רובינשטיין בערכים שכתב לאנציקלופדיה העברית ולאנציקלופדיה יודייקה אודות
רל"י והציב סימן שאלה סביב תאריך זה. ואולם אף לאחר מכן, ועד עתה, אין תוהה
באשר למהימנותה של קביעה זו, והכל מאמצים קביעה זו כדבר מוסכם וברור.
אכן, ייסודו של תיארוך זה לוקה בשלל מגבלות:
א. זמן קביעתו הוא מאוחר מאוד,
יחסית. הוא נזכר לראשונה בספרו של ר' מתתיהו יחזקאל גוטמן, בנו של ר' שלום גוטמן
רבה של יאסי שבמדינת רומניה, "תפארת בית לוי" שיצא לאור בשעת תר"ע
(1909), במלאת מאה שנה לפטירתו של רל"י[2].
ב. ר' מתתיהו יחזקאל גוטמן עצמו (הניזון ממקורות משפחתיים: אביו ר' שלום אסף
למענו מקורות כתובים ועדויות בעל פה[3])
מצהיר בראשית דבריו כי "מתי נולד [רל"י] לא נודע בבירור"[4].
ג. מייד לאחר הצהרתו זו מביא ר' מתתיהו יחזקאל גוטמן מפי דמות פעילה מאוד
בספרות ההגיוגרפיה החסידית שבראשית שנות המאה ה-20, ר' יוסף לוינשטיין[5], רבה
של סרוצק תאריך אחר: "ידיד נפשי, שאר בשרי הרב הגאון הישיש מורנו ורבנו הרב
יוסף לעווינשטיין אב בית דין קהלת סעראצק שיחיה כתב לי, שנראה שנולד בין שנות
תפ"ה לת"צ [=1725-1730]". רוצה לומר, הבגרתו של רל"י בעשר-חמש
עשרה שנים מעבר לתאריך הרווח.
ד. לאחר מכן מביא ר' מתתיהו יחזקאל גוטמן את התאריך ת"ק, בשמו של
"ידידי שאר בשרי, הרב המאור הגדול מוויקנא" שכתב לו ש"[רל"י]
נולד בשנת ת"ק", ללא כל ציון מקור לדבר זו.
ה. ר' מתתיהו יחזקאל גוטמן מעדיף את הקביעה המצביעה על שנת ת"ק. את
הסיבה להעדפה זו הוא מנמק בהסתמכות על אימרה הרווחת בפי האנשים[6],
המצטטים את דבריו של רל"י בבואו לכהן בקהילת ברדיצ'ב:
ולפי מה דמרגלי בפומא דאינשי מה שאמר בפה קדשו,
בבואו לעיר בארדיטשוב בשנת תקמ"ה "באנו לכאן בשלש פעמים מ"ה:
מ"ה לספירה [=א' סיון], ואני בן מ"ה שנה, וגם השנה "מה"
[=תקמ"ה], ונחנו מה". צודקת יותר הדעה שנולד בשנת ת"ק.
תאריך שנת ת"ק כשנת לידתו של רל"י נקבע איפוא על בסיס שני
מרכיבים, שכל מהם כשלעצמו דורש בדיקה: אימרה עממית זו המיוחסת לרל"י - האם
אמנם כך אמר רל"י? רל"י המגיע לקהילת ברדיצ'ב בשנת תקמ"ה – האם
אמנם הגיע רל"י בשנה זו?
אשר למהימנות האימרה העממית המיוחסת לרל"י: מחקרו סולל הדרך של חיים
ליברמן[7] הקובע
את סדר רבנויותיו בארבע הקהילות שבהן שימש (ריצ'וול, זליחוב, פינסק, ברדיצ'ב)
מצביע בדייקנות מרובה על תאריך בואו של רל"י לברדיצ'ב - השבוע שבין י"ח
תמוז לכ"ה בו, שנת תקמ"ה. ליברמן מציין אגב כך כי "מכאן סתירה גם
להספור שמספרים החסידים שבא לברדיטשוב ביום מ"ה לספירה שנת תקמ"ה".
עדיין יש מקום לבעל הדין לטעון שאמנם חלק אחד מהאימרה נסתר, ואולם חלק אחר המתייחס
לשנת תקמ"ה אומת. ומעתה, אם אמנם היה רל"י בן ארבעים וחמש שנים באותה
שנה, נמצאנו למדים שנולד בשנת ת"ק. נותרה על כנה השאלה כיצד יש להתייחס באשר
למהימנותה של אימרה זו: האם הרי זה בכלל "עדות שבטלה מקצתה, בטלה כולה",
ואין להסתמך עליה מכל וכל. או שמא הרי זה בכלל "פלגינן דיבורא" [=חוצים
את הדיבור], את חלקה האחד נסיר, ואת חלקה האחר נקבל.
אכן, אף תאריך מוסכם זה של בואו של רל"י לברדיצ'ב בשנת תקמ"ה,
ראוי לו שיידון. ולהלן בפרק המוקדש לרבנות ברדיצ'ב יידונו הדברים.
2. הטיות שהביאו לאימוץ שנת ת"ק
ניתן להצביע על שתי סיבות שהביאו לדחיית ההצעה של ר' יוסף לווינשטיין
ה"מבגרת" את רל"י בעשר-חמש עשרה שנים על פני ההצעה הרווחת, ולבכר
תחתיה את שנת ת"ק כשנת לידתו של רל"י. מלבד הנטיה הטבעית
ל"עגל" שנים, דבר שיש בו מן הצד האחד נוחיות בהיותו מקל על הזכרון, ומן
הצד השני הוא מקל על השיוך החברתי של האדם. האדם שנולד בשנה זו הריהו שייך לקבוצת
ילידי עשור זה ולא לילידי העשור הקודם. יש מקום לבחון גורמים וסיבות ספציפיות
שהביאו לבחירה הזו:
א. הזיקה לבעש"ט. העמדה הרווחת היא כי
רל"י לא פגש את הבעש"ט מעודו בעוד שלפני ה"מגיד" ר' דב בער
הוא היה תלמיד מסור ומקורב ביותר. אנחנו יודעים כי יש בעובדה זו להעלות את השאלה
על שום מה לא פנה רל"י ללמוד אצל הבעש"ט. שאלה זו ריחפה כבר בבית מדרשו
של ה"מגיד" עצמו, והעסיקה את ר' שניאור זלמן מלאדי [מי שנולד בשנת
תק"ה, והיה איפוא צעיר בחמש שנים מרל"י, ולא היה אלא בן חמש עשרה שנה
בעת שהבעש"ט נפטר[8]].
המסורת הסיפורית הבאה מנסה להתמודד עם קושי זה:
בעת פטירת הבעש"ט הקדוש בשנת תק"כ היה הרב
מברדיטשוב בערך בגיל עשרים שנה, והיה זה לפלא גדול, שלא ביקר בהיכלו של
הבעש"ט, הגם שהוא היה רואה את הנולד עוד בטרם עלה לכסא הכבוד.
המגיד ממזריטש גילה פעם אחת לתלמידו ר' שניאור
זלמן טעם הדבר, ואמר: כאשר השטן הרעיש וקיטרג על ירידת נשמתו הגדולה, הבטיחו לו שלשה
דברים: א. שהנשמה לא תתראה עם הבעש"ט הקדוש, כדי שלא תבקע כשחר אורו לבטל
הבחירה; ב. שיהיה נרדף על ידי מתנגדים ויחלישו אותו מעבודתו; ג. שיהיה רב בקהילה
ויהיה מוטרד בעניני העיר.[9]
יכול היה כמובן המגיד ממזריץ' לפטור את עצמו במתן תשובה קצרה כי הייתה זו
הבטחה שמימית שניתנה לשטן. ואולם, תשובה שכזו לא היתה יכולה להתקבל כמענה לשאלה
המוגדרת כ"פלא גדול" אלמלא נלוו להבטחה השמימית הזו עוד שתי הבטחות,
כאלה הנראות היטב לעין כול: נרדפותו של רל"י, והיותו כל ימי חייו הבוגרים
(כחמשים שנה, למן שנת תקכ"א ועד לשנת תק"ע) מכהן כרב בקהילות שונות.
מאידך, הסיפורת דאגה גם להפגיש את רל"י עם הבעש"ט, הגם שפגישה
שכזו לא התרחשה בפועל:
הרב מברדיטשוב נולד בשנת ת"ק. ורבינו
הבעש"ט נ"ע [=נוחו עדן] נתן לתלמידיו משקה עם לעקאך [=סוג עוגה] שתי
פעמים עבורו. שאמר שבאה לעולם נשמה שתמליץ טוב עבור אחינו בני ישראל. כאשר ידוע
ומפורסם לכל מליצותיו עבור אחינו בני ישראל, אין די באר ואין די ספר.[10]
מסורת סיפורית זו מקבילה למסורת אחרת המציגה את הבעש"ט, חמש שנים
לאחר מכן בשנת תק"ה, נוהג כן ביום הולדתו של ר' שניאור זלמן מלאדי.
מן הצד האחד, העדפת שנת ת"ק על פני תפ"ה-ת"צ נועדה למזער
את ה"פלא הגדול". שהרי אינו דומה אברך צעיר בן עשרים הנשוי זה מקרוב
ושרוי אצל חותנו, כהרי אדם בן שלושים-שלושים וחמש העומד ברשות עצמו. מן הצד האחר,
הבחירה בשנת ת"ק איפשרה את היווצרותו של הסיפור אודות הבעש"ט המיסב עם
תלמידיו, דבר שלא היה יכול להתרחש בשנים תפ"ה-ת"צ, שכן באותן שנים
הבעש"ט טרם התגלה הבעש"ט ועדיין לא הקים את בית מדרשו. אין בידינו
תיארוך מדוייק באשר לזמן בואו של הבעש"ט למז'בוז', ובאשר לזמן ראשית הקמתו של
בית מדרשו. ברם קשת התאריכים הנזכרים בהקשר זה נעה בשנים שלקראת ת"ק.[11]
ב. מילנריזם. במאמר מקיף "האלף השישי: מילנריזם ומשיחיות בספר
הזוהר" דנה חביבה פדיה בתפיסה העולה מן הזוהר כי האלף הששי כולו כאלף של
גאולה.[12]
נקודת המוצא הם דברי הזוהר פרשת וירא (בראשית קיז, ע"ב-קיח ע"א). את
עיקר דבריה היא מייחדת לזיקה שבין דברי הזוהר הללו ומהלכים רוחניים המכוונים לקראת
גאולה המתנהלים בין חוגי המקובלים שבספרד בראשית האלף הששי, לאמר במחצית השניה של
המאה הי"ג.
תקוות אלה נכזבו, כידוע. ברם, לכשהגיעה זמנה של מחצית האלף הששי, שנת
ת"ק, גאתה בעוז ציפית הגאולה.
במרכזה ניצבו דברי הזוהר האומרים כי "בשית מאה שנין לשתיתאה, יתפתחון
תרעי דחכמה לעילא ומבועי דחכמתא לתתא... וסימניך 'בשנת שש מאות שנה לחיי נח נבקעו
כל מעינות תהום רבה וכו'... וכנסת ישראל יוקים לה מעפרא וידכר לה קודשא בריך
הוא... ומאן דאיהו מאיך יתרמי... וכדין תיקום ויתפקד ארעא... [=ובשש מאות שנה לאלף
הששי, יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה... וסימנך 'בשנת שש מאות שנה
לחיי נח נבקעו כל מעיינות תהום רבה... וכנסת ישראל הקדוש ברוך הוא יקים אותה מעפר
הגלות ויזכור אותה... ואז יקום ויפקד העולם... ומי שהוא שפל יתרומם... [תרגומו של
הרב מ"מ כשר, התקופה הגדולה, תחילת פרק תשיעי[13]].
הרב מ"מ כשר[14] הקדיש דברים רבים למשמעותה המשיחית של שנה זו.
בפרק רחב ידיים (שכותרתו "בתחילת המאה השביעית, התעוררות לגאולת הארץ
והתיישבותה, חוות דעת גדולי ישראל ועזרתם ליישוב ארץ ישראל במשך מאה שנה, ועד לקום
המדינה") מציג הרב מ"מ כשר את תפיסתו כי למן שנת ת"ר חלה תמורה
בתפיסת הגאולה הפאסיבית והחלה פעילות גאולתית מעשית. הדברים נכתבו בתוך ספרו הגדול
"התקופה הגדולה" שראה אור בשנת תשכ"ט, לאחר מלחמת ששת הימים
ובהשפעתה. מאוחר יותר, בשנת תשל"ד, בעקבות מלחמת יום הכפורים, חזר וכתב הרב
כשר את ספרו "ארבעת הרועים" ובו פרס את תפיסתו כי שנת ת"ק היא שנת
המפנה בתפיסת הגאולה והיא שעמדה ביסוד פעילותם הגאולתית של סוללת דמויות מרכזיות
בעולמה של יהדות (ר' חיים בן עטר, ר' חיים אבולעפיא, ר' משה חיים לוצאטו, ר' ישראל
בעל שם טוב, ר' אליהו הגר"א מוילנא, ר' משה סופר)
3. הבעייתיות בקביעת שנת ת"ק כשנת הולדתו של רל"י
לתאריך לידתו של רל"י נודעת חשיבות רבה להסברם של פרקי ואירועי חיים
רבים בתולדותיו של רל"י. ראש וראשית, הדבר נוגע לכרונולוגיה הפנים-משפחתית
(זמן נישואיו, זמן לידתם של ילדיו וזמן פטירת אביו וחותנו[15]
ועוד). מעבר לכך יש לקביעת תאריך זה השלכה ביחס למקומו של רל"י בקרב חבורת
תלמידי ה"מגיד"[16],
למעמדו בשעה שהתקבל לתפקידיו הרבניים בארבע הקהילות בהן שימש ריטשווואהל[17],
זליחוב[18],
פינסק[19]
וברדיצ'ב), להגדרת טיב יחסיו עם חבריו/תלמידיו.[20]
ב. מקום הולדתו, הוסאקוב
בדומה לתאריך לידתו של רל"י שנתקבע ונשתגר על הכל (על סמך אימרה אחת
שניתן להטיל ספק במהימנותה), כך גם ביחס למקום לידתו של רל"י. אף בזה, אין
לנו פרסום כזה ואחר[21]
הנכתב על תולדות חייו של רל"י שאינו מצביע על העיירה הוסאקוב שבגליציה כמקום
לידתו. בשל כך [וגם על שלמד בנערותו בעיר יארוסלב הסמוכה להוסאקוב], זכה רל"י
להימנות על קבוצת האישים המכונה "חכמי גליציה".[22]
הגם שאין בידינו כל אישוש לקביעה זו, נתקבל הדבר כמובן מאליו. שכן אביו,
ר' מאיר, היה רבה של העיר הוסאקוב. אכן קביעה זו דורשת בדיקה, כיון שעד כה טרם
נחקרו תולדות חייו של ר' מאיר, ותקופות רבנויותיו השונות. את המידע אודות ר' מאיר
סיכם מ' וונדר במלים ספורות: "מלפני תקל"ה, רבה של הוסקוב. לרגל חוליו
נסע לדרוש ברופאים בירוסלב, שם נפטר ונטמן". מאחר ואין אנו יודעים מתי החל ר'
מאיר לשמש כרבה של הוסאקוב, והיכן שהה לפני כן, נמצא שאין אנו יודעים היכן נולד
רל"י.
אשר לשם חניכתו של רל"י "בנו של הרב מהוסאקוב", שיש בדבר
לכאורה להראות כי רל"י נולד בעיר הוסאקוב - דברים נכוחים שכתב ח' ליברמן ביחס
למקומות רבנותו של רל"י כוחם יפה ביחס לקביעת מקום לידתו של רל"י. לאחר
שליברמן הוכיח (להלן נישא וניתן באשר לתוקפן של ההוכחות הללו) כי רל"י הגיע
לקהילת פינסק בין שנת תקל"ה לשנת תקל"ו, הציג את השאלה הבלתי נמנעת מדוע
בשנת תקמ"א מכנה הרב מבריסק את רל"י בשם "הזליחובר". והוא
משיב על כך כי רל"י נקרא כן, משום שעל שמה של העיר הזו התפרסם שמו בעולם.
והוא מצרף מספר דוגמאות לדבר: ר' יהונתן אייבשיץ, הידוע בפי כל כ"ר' יהונתן
פראגער" למרות שעזב את העיר פראג והיה לרבה של מיץ ואה"ו; המגיד ממזריץ'
הנקרא כך לאורך כל ימיו, הגם שעזב את מזריץ' וגר בשנותיו האחרונות ברובנה;
ו"עד בימינו אלה[23]...
הגאון המנוח ר' יוסף ראזין היה מפורסם בפי יהודי רוסיא בשם ה'ראגוצ'בי' סתם, אף על
פי שעזב את ראגצוב בעודו צעיר, נשא אשה בווארשה, והיה אחר כך רב עשרות שנים בעיר
דינבורג (דווינסק)"
ונגיע בנפשנו: בניו של רל"י, ר' מאיר (שנפטר על פניו, בחייו), ור' ישראל מפיקוב (שבמובנים
רבים נחשב כממשיכו), וכן בנו השלישי, ר' דב בער, מכונים בפי כל, ככינוי של קבע,
"בנו של הרב מבארדיטשוב". ומעתה, האם יש מקום להסיק מכאן כי בניו אלה
נולדו לו בזמן שהיה רבה של העיר ברדיצ'ב, והוא באותן שנים איש מבוגר, בן ארבעים
וחמש שנים ומעלה. והוא באותן שנים, נשוי זה שלושים שנה ?!
אמור מעתה כי כל עוד לא נתבררו תחנות חייו של ר' מאיר, ואין אנו יודעים
היכן שהה בשנת ת"ק וסביבתה, אין בידינו להצביע על מקום הולדתו של רל"י.
[1] תאריך שנת הולדתו של
רל"י התקבע ללא עוררים כשנת ת"ק, 1740. והוא חוזר ומופיע זה מאה שנה,
מאז המונוגרפיה הראשונה על רל"י, תפארת בית לוי, יאסי תר"ע שנכתב
על ידי שלום ומתתיהו יחזקאל גוטמן (הספר יצא לקראת יובל המאה לפטירתו של
רל"י, ואכן ראה אור בדיוק נמרץ לקראת יום הילולא זה) שנטה לאמץ תאריך זה,
והעדיף אותו על פני הצעות חלופיות אחרות (המקדימות את שנת לידתו של רל"י).
ומני אז, כאמור, אין מונוגרפיה או ערך אנציקלופדי ולקסיקונים, או כל איזכור אחר של
רל"י שאינו מצביע על תאריך זה כתאריך מוסכם וברור. מעטים מבין החוקרים (דוגמת
א' רובינשטיין, בערך "לוי יצחק מברדיצ'ב" באנציקלופדיה העברית,
וכן באנציקלופדיה יודאייקה) נהגו זהירות מסויימת והציגו בצד תאריך זה את הסימון
"בערך ת"ק" אך נמנעו מהטלת סימן שאלה סביב תאריך זה (יוצא דופן מכל
אלה הוא צ"מ רבינוביץ, אנציקלופדיה לחסידות,
שנועז ל"הצעיר" את רל"י ולפרוס את שנת לידתו על פני מרחב
השנים 1740-1745. אכן כל עיקרו של תיארוך זה, ת"ק - שנודעות לו השלכות
מרובות, ביחס לזיקת רל"י לבעש"ט, ובאשר למעמדו בקרב חוג תלמידי
ה"מגיד" ממזריץ', ובאשר לגילו בעת נישואיו וכהונותיו הרבניות ועוד ועוד –
נסמך על אימרה פורחת בפי החסידים (ללא תימוכין של מקור כתוב כלשהו), שחלקה הופרך
בוודאות. פירוטם של דברים, תוך ניסיון להצביע על הסיבות והמניעים שהביאו לאימוצו
של תאריך זה, יידונו במהלך המחקר שלפנינו בפרק המוקדש לתקופת חייו המוקדמת של
רל"י.
[2] ר' שלום גוטמן, אביו של
המחבר, ר' מתתיהו יחזקאל גוטמן, השתדל להוציא לאור את הספר בדיוק לקראת מלאת יובל
המאה. רוצה לומר, במהלך חודש תשרי שנת תר"ע (ספטמבר-אוקטובר, 1909). הספר יצא
לאור בעירו יאסי, והוא יכל להאיץ במלאכת ההדפסה על מנת שהספר יצא לאור בזמן זה.
[3] ר' שלום כותב בהקדמתו לתפארת
בית לוי כי המעשים המסופרים אודות רל"י מקורם ב"אשר ראיתי מפוזר
בספרים שונים, ושמעתי מפי אנשים נאמנים. ובפרט מפי חותני זקני, הרב הצדיק הקדוש
מורנו ורבנו הרב פנחס זצ"ל מקהילת גיגרעשט".
[5] מידת מהימנותו של ר' יוסף
לוינשטיין זכתה לדיונים בעת האחרונה. ראו
[6] ראו הילמן, חיים מאיר. בית
רבי, ברדיטשוב תרס"ב, עמ' 126.
[7] "סדר הרבנות של ר' לוי
יצחק מברדיטשוב" בתוך: אהל רח"ל, ניו יורק, תש"מ, עמ' 67.
להלן נדון בדברי ליברמן אלה, והאם הוכחותיו לקביעתו זו (המתבססות על שתי
"הסכמות" ספרים שניתנו על ידי רל"י) יציבות דיין.
[8] על אף צעירותו היחסית של ר'
שניאור זלמן הצעיר, העובדה שהוא לא פגש את הבעש"ט הזקיקה את ספרות חז"ל
להסברים שונים. ראו =
[9] תולדות קדושת לוי, עמ' ה.
המגיד ממזריטש, קלפהולץ, ישראל יעקב. עמ' רט. גירסה אחרת, המובאת בתולדות קדושת
לוי, עמ' ד תולה את הדברים בבעש"ט עצמו, שאמר כן לתלמידיו בעת שהסב עמהם
לסעודת הודיה על לידת רל"י. בשאלת משמעותן של שתי גירסות אלה באשר לתיאור
זיקתו של רל"י לבעש"ט ובאשר למערכת היחסים המורכבת שבין רל"י
ורש"ז מלאדי, נדון להלן בפרקי עבודה זו.
[10] עשר אורות. ברגר, ישראל.
פיטרקוב תרס"ז, מערכת ג, סימן א. זכרון לראשונים, עמ' 92. רבי לוי יצחק
מברדיטשוב, סיפורים. נגאל, גדליה. עמ' 17. ר' לוי יצחק, סניגורם של ישראל. דרזנר,
שמואל. עמ' 15
[11] ראו עתה: סוד הדעת. לדרברג,
נתנאל. עמ' 22: "בשנת ת"ק [1740] בקירוב עברו הבעש"ט, אשתו ושני
ילדיו להתגורר במז'יבוז".
[14] ר' מנחם מנדדל כשר (קאשער),
[15] יש לכרוך את שני הנושאים הללו
כאחד. שכן ידועים לנו שלושה בנים של רל"י:
ר' מאיר (שנפטר על פני אביו בחייו, בשנת תקס"ו, 1706), ר' ישראל
מפיקוב, ור' דב בער. למותר לציין כי שלושת הבנים הללו נקראו על שם האישים
שרל"י היה קרוב אליהם ביותר: על שם אביו, ר' מאיר; על שם חותנו, ר' ישראל
פרץ; על שם מורו, ר' דב בער. לחילופין, ברור הדבר, כי שמותיו של ילדיו ניתנו להם
רק לאחר פטירתם של שני הסבים ושל ה"מגיד" ממזריץ, כמנהגם של יהודי אשכנז.
תאריך פטירתו של ה"מגיד" ידוע היטב: י"ט כסלו, תקל"ג, 1772),
ביחס לתאריך פטירתו של ר' מאיר ידוע לנו (ראו להלן הע' =) כי בשנת תקל"ה
(1775) הוא היה עדיין רבה של הוסאקוב. הרי איפוא שהבן הבכור ר' מאיר (ראו =),
ובעקבותיו הבנים ישראל ודב בער נולדו לרל"י רק בשלהי שנות השלושים לחייו,
כעשרים שנה לאחר נישואיו! מנגד, יש בידינו עדות אותנטית משנת תקנ"ד, דברי
המביא לבית הדפוס את פירוש רל"י לספר זכירות, שבה הוא מודה ל"בניו
הרבנים" של רל"י – אם אכן הם נולדו במחצית השניה של שנות תק"ל, כי
אז הם היו באותה עת נערים צעירים! והדבר דורש בירור.
[16] הן ביחס לשאלה הנידונה במחקר
ביחס לאופיו של בית המדרש ה"מגידי", אם היה זה בית מדרשם של צעירים
דווקא. והן ביחס להיררכיה הגילאית שבתוך בית המדרש עצמו (ר' שניאור זלמן מלאדי,
דרך משל, מוגדר במקור שנידון הרבה במחקר והמתיייחס לשנת תקל"ב, כ"צעיר"
בקרב חוג התלמידים. ובניגוד לרל"י המוצג באותו מקור כאדם בוגר ונכבד, המשמש
כבר ברבנות. בעוד שהפרש הגילים ביניהם אינו אלא חמש שנים בלבד: רל"י באותה עת
הוא בן שלשים ושתיים ורש"ז הינו בן עשרים ושבע).
[17] הרקע והנסיבות להתקבלותו כרבה
של ריטשוואהל יתוארו במקומם, ובכלל הדברים יתבקש דיון גם בשאלת גילו של רל"י
באותה עת.
[18] בדומה לנאמר בהערה הקודמת, כן
הוא ביחס לזליחוב. אמנם יש להבדיל באופן נחרץ בין שתי כהונות רבניות אלה: בעוד
שרבנות ריטשווואהל הגיעה לידי רל"י באופן "טבעי": היותו תושב
העיירה הסמוכה לוברטוב; היותו תלמידו של רב העיירה הקודם, ר' שמלקה מניקושבורג;
היותו חתנו של אדם רב השפעה בסביבה, ר' ישראל פרץ ועוד. הרי שרבנות ז'ליחוב הגיעה
אליו ללא כל התערבות משפחתית ורבנית. מאידך, שלא כרבנות ריטשוואהל שלא הטביעה את
חותמו בדימוי העתידי של רל"י, הרי שרבנות ז'ליחוב הטביעה בו חותם שכזה, והוא
עתיד להיקרא "רבה של ז'ליחוב" גם לאחר שעזב את אותה קהילה. והדברים
יידונו בהרחבה במקומם.
[20] למשל עם ר' ישראל מקוז'ניץ,
יליד ר שנת תצ"ו, 1736 הבוגר בגילו מרל"י. הנושא יידון בהרחבה בפרק
המוקדש לתיאור מערכת היחסים המורכבת עד מאוד בין אלה השניים שבמרכזה ניצבת השאלה
באיזו מידה היה ר' ישראל מקוז'ניץ תלמיד של רל"י ובאיזו מידה הוא שימש לו
כחבר, וכתומך בעת מצוקה. ועל שום מה נמנע במכוון ר' ישראל מקוזניץ להצהיר על עצמו
כתלמידו של רל"י. במסגרת דיון זה תינתן הדעת גם ליחסי הגיל שביניהם.
[21] יוצא דופן הוא צ"מ
רבינוביץ שבמאמרו "לחורבן החסידות בפולין", הרואה אור בירושלים בעיצומה
של השואה (בתוך: ארשת, תש"ד, עמ' סו) הכותב כי "רל"י מברדיטשוב,
יליד זאמושץ שבפולין הפנימית, רבה של זליחוב..." – מגמתו, הכמעט מוצהרת, של
הכותב להציב את רל"י על אדמת פולין, הביאה גם את עריסת לידתו של רל"י
לפולין. למותר לציין כי הערך "הוסאקוב" בפנקס הקהילות, פולין, כרך ב
(גאליציה המזרחית), מאמץ בוודאות גמורה את ייחוס המקום לרל"י: "ר' מאיר
[אביו של רל"י] האריך ימים בכהונתו [כרבה של הוסאקוב]. ב-1740 בערך נולד לו
וגדל בהוסאקוב בנו ר' לוי יצחק, לימים אחד מעמודי התווך של החסידות, בעל
"קדושת הלוי" (!), הנודע לכול כר' לוי יצחק מברדיצ'וב. ר' מאיר כיהן
בהוסאקוב עוד ב-1775".
[23] המאמר במקורו נכתב בשנת
תש"ג, 1943 בספר היובל לאלכסנדר מארכס. שנים ספורות לאחר פטירתו של
ה"רוגאצ'ובר" (ר' יוסף רוזין נפטר בשנת תרצ"ו, 1936). ואשר על כן
מובן שימוש הלשון "בימינו אלה". לימים חזר ונדפס המאמר באהל רח"ל,
ניו יורק תש"מ על לשונו, והביטוי "בימינו אלה" נותר על כנו, ארבעים
וארבע שנים לאחר פטירתו של ר' יוסף רוזין (למגינת הלב, הגם שהמאמר המקורי ניתן
כלשונו מלה במלה באהל רח"ל, נפלו טעויות דפוס באהל רח"ל, וכך העיר
פינסק, חוזרת ונקראת לאורך המאמר פינקס...). המאמר המקורי שבספר מארכס נכתב בעקבות
מאמר קודם של ליברמן, ביוו"א, כרך יא, וילנא 1937, עמ' 92-93 העוסק באותו
נושא (זמן תחילת רבנותו של רל"י בפינסק), ועל התמורות שבין שני המאמרים הללו
נדון בפרקים המוקדשים לתקופת רבנותו של רל"י בזליחוב ובפינסק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה