נווה דניאל שלי. ואלה שמות (א)

0

ואלה שמות

הקדמה

וְאֵת כָּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְגֻלְגְּלֹתָם (תחילת ספר במדבר. א, יח)

תחום מחקר הקובע חשיבות רבה לעצמו הוא חקר שמות משפחה בישראל. ההתחקות אחר פשרם של השמות הללו, מקורם, השימושים השונים שנעשו בהם, התמורות שעברו עם חילופי הזמן והמקום, יותר משיש בה עניין רב לחוקר (שעניינו היא הדעה והתובנה), יש בה לתרום רבות לנושאים את שם המשפחה הנחקר. היא עשויה להעניק להם היכרות עם דורות עברו, להתוודע לראשי משפחותיהם ולעמוד על ייחוסם. היא עשויה להעשיר את הבנת אופיה של משפחתם, ויש בה לתרום לגאווה (במובנה החיובי של המלה) במשפחתם, בעדתם, בייחוסם. והחשוב מכל, למצוא את מקומם בריקמה האנושית הסגולית הזו, של עם ישראל.

רבים הם ספרי היוחסין שיצאו לאור בעבר, ולאחרונה, ביתר שאת. וברבים מהם מובאים בהקדמה לספר ציטוט זה מפרשת "במדבר". אתר ותיק ועתיר זכויות בתחום זה, מיסודו של הרב נפתלי אהרן וקשטיין, נושא את השם "ויתילדו").

דומה כי בר הסמכא היותר נחשב בתחום זה הוא שכננו (בעבר הרחוק, בשכונת קרית משה בירושלים. ועתה, ביישוב אפרת) הפרופ' אהרן דמסקי (עוד אודותיו בערך המוקדש לו בויקיפדיה, לחצו בקישור הבא). שחקר ופירסם ועשה רבות בתחום זה. ובהקשר זה מומלץ לצפות בראיון טלויזיוני שערך עימו דב אֶלְבּוֹים בנושא "על שמות בני ישראל בפרשת במדבר".  "על שמות בני ישראל בפרשת במדבר" 

לקראת פרשת "במדבר" בשבת הקרובה, נקדיש דברים לשם המופיע בפרשה והריהו משמש כשם משפחה בישראל. משפחה המתגוררת ביישובנו נווה דניאל. ואם יעלו הדברים יפה, כי אז נקדיש מדור זה מפעם לפעם לשמה של משפחה אחרת הגרה ביישוב. נשמח מאוד לפניות אלינו בנושא זה.

השבת, נעסוק בשמה של משפחת אֱלִיאָב, משפחתו של הרב יוסי ופנינה. חבר אחר, הלל וֶכְּסְלֵר, הינו בנה של רותי וכסלר, לבית אליאב.

כאמור, נעסוק במסגרת מדור זה נעסוק בשמות משפחה, ולא בשמות פרטיים (שהוא תחום מחקר נפרד). למותר לציין כי רבים הם הנושאים את השם אליאב כשם פרטי, ומעניין לבדוק מאימתי החלה תפוצתו של שם זה כשם פרטי (בנווה דניאל מבקר מפעם לפעם פרופ' אליאב שוחטמן (עוד אודותיו בערך המוקדש לו בויקיפדיה, לחצו בקישור הבא) אחיה של חנה אוֹר. והוא יליד שנת תש"א/1941, בן שבעים ותשע שנים, לאורך ימים).

אֱלִיאָב

1.  מקור השם

השם אליאב הריהו שם מקראי. ששה אנשים נושאים שם זה, והם בני שבטים שונים בישראל:

א. ראשון לכל הוא הנזכר בתחילת ספר במדבר כאחד מנשיאי שבטי ישראל, והריהו משבט זבולון: לִזְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן (במדבר א, ט. ולאחר מכן, פעמים רבות בפרקים הבאים).

ב. בן שבט ראובן, כנזכר במעשה מחלוקת קורח ועדתו: וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן (שם טז, א). והוא אביהם של צמד האחים דתן ואבירם שידם הייתה במריבות רבות וקשות עם משה, מראשית דרכו.

ג. בן שבט יהודה, והוא אחיו הגדול של דוד, בן ישי: וַיֵּלְכוּ שְׁלשֶׁת בְּנֵי יִשַׁי הַגְּדֹלִים הָלְכוּ אַחֲרֵי שָׁאוּל לַמִּלְחָמָה וְשֵׁם שְׁלשֶׁת בָּנָיו אֲשֶׁר הָלְכוּ בַּמִּלְחָמָה אֱלִיאָב הַבְּכוֹר וּמִשְׁנֵהוּ אֲבִינָדָב וְהַשְּׁלִשִׁי שַׁמָּה. וְדָוִד הוּא הַקָּטָן... (שמואל א יז, יג-יד).

ראוי לציין כי ככל הנראה אליאב אחי דוד, יחד עם שני אחיו הנוספים, עברו על פני המקום בו עומד עתה היישוב נווה דניאל, או בסמיכות רבה מאוד אליו, מדרכם מבית לחם עירם לשדה המלחמה בעמק האלה. וכמסתבר, שהיה זה על תוואי דרך דומה או קרוב לכביש מספר 375 של ימינו. ובעזרת ה' עוד נשוב ונעסוק במפת הדרכים שסביבנו.

ד. בן שבט לוי, ממשפחת קהת: אֱלִיאָב בְּנוֹ יְרֹחָם בְּנוֹ אֶלְקָנָה בְנוֹ (דברי הימים א ו, יב). סב-רבה של שמואל הנביא, והוא נזכר במקבילות לכתוב זה בשני שמות קרובים אך שונים: אֱלִיאֵל  (שם שם, יט), אֱלִיהוּא (שמואל א א, א). ולא כאן המקום לדון ברשימות השמות השונות.

ה.  בן שבט גד. מן הגבורים של שבט זה שהצטרפו לצבא דוד במלחמותיו, כלוחמים מיומנים ביותר: וּמִן הַגָּדִי נִבְדְּלוּ אֶל דָּוִיד לַמְצַד מִדְבָּרָה גִּבֹּרֵי הַחַיִל אַנְשֵׁי צָבָא לַמִּלְחָמָה עֹרְכֵי צִנָּה וָרֹמַח וּפְנֵי אַרְיֵה פְּנֵיהֶם וְכִצְבָאיִם עַל הֶהָרִים לְמַהֵר... אֱלִיאָב הַשְּׁלִשִׁי (דברי הימים א יב, ט-י).

ו. בן שבט לוי, מן השוערים במקדש (שהיו למשוררים): וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים... אֱלִיאָב וּבְנָיָהוּ וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם וִיעִיאֵל הַשֹּׁעֲרִים (שם טו, יח).

2. שם משפחה

את השם אליאב כשם משפחה איננו מוצאים בדורות קודמים, והריהו בכלל השמות המחודשים, והוא נבחר לשמש במקום שם אחר ששימש מקודם. סיבות שונות הביאו לבחירה זו:

א. הטעם הרווח הוא בשל דרך הגייה הקרובה לשם המקורי, צליל המלה אליאב דומה לצליל המלה אותה היא באה להחליף.

1. אביו של הרב יוסי אליאב, הפרופ' מרדכי אליאב (עוד אודותיו בערך המוקדש לו בויקיפדיה, לחצו בקישור הבא) עיברת את שמו מלאובר [=אוהב], שהתקיים במזרח אירופה. אחיו הצעיר ממנו, פנחס, היה איש משרד החוץ, וכדיפלומט היוצא לחוץ לארץ בשליחות מדינת ישראל, הוא נדרש לעברת את שמו. בעצה אחת בין האחים הוחלט ביניהם על השם אליאב, כמי שהגייתו קרובה לשם המקורי.

משפחות אחרות לא נהגו כך, וכך נוצר מצב בו מספר אחים נושאים שמות משפחה שונים (לאחרונה נפטר הרב אליהו בקשי-דורון, זכרונו לברכה. והוא האח האמצעי שבין שני אחיו, ייבדלו לחיים טובים: מאיר בקשי, ואברהם דורון. בעבר נודעו בארץ שלושת האחים הרבנים: פינחס פלאי, שמואל אבידור, זכרונם לברכה. וייבדל לחיים טובים: הרב מנחם הכהן. ועוד ועוד דוגמאות מעניינות אחרות).

2. סבו של הלל וכסלר, בצלאל אליאב, עיברת את שמו ליבלינג [מגרמנית: אהוב. ואולי כשם מקום הנקרא ליבן (פרבר בעיר פראג), ליבנטל (בשלזיה התחתונה), ליבנוולדה (בברנדנבורג), ליבשטאט (סכסוניה), ועוד אפשרויות דומות]. מלבד צלצול השמות הדומה, בחר בצלאל בשם הנמצא בחברתו של בצלאל המקראי, בונה המשכן: ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן (שמות לח, כג), כאשר השם אהליאב נשמע ביתר קלות אליאב (והרי הראנו לדעת כי ברשימות ייחוסו של שמואל הנביא מתחלפים שני השמות הללו).

3. האיש רב הפעלים לובה אליאב, עיברת את שמו מליפשיץ (שם זה נפוץ ביותר, ויש לו קרוב לעשרים [!] אופני הגייה קרובים אך שונים: בין פּ' דגושה ופ' רפויה; בין פ' רפויה וב' רפויה; ואופני הגייה נוספים שאין להם אותיות עבריות מקבילות). ייתכן כי הגיית השם הקודם הייתה לִיבְשִׁיץ, ועל בסיס ההברה הראשונה בשם: ליב התעצב השם אליאב.

לזכרו של לובה אליאב, נושא היישוב הקהילתי בחבל לכיש את שמו.

3. סופר הילדים חיים אליאב הנודע מאוד (בעבר, בעשורים הראשונים של המדינה) בשל סידרת ספרי הנעורים "עלילות ילדי העיר העתיקה" (עם ציוריו היפים של אביגדור לואיזדה, צייר הבית של "הצופה לילדים" בימי ילדותי – מקבילתו הדתית של נחום גוטמן). עליו כתב אורי קציר סקירה רחבה ומקיפה מחומות ירושלים לאוצרות בגדד. שמו המקורי של חיים אליאב היה אילויצקי.

ב.

ככלל מקובל להבחין בשמות משפחה הקיימים בישראל, ישנים אף חדשים, בין שמות הנקראים על שם האב (פטרונומים), ובין שמות הנקראים על שם האם (מטרונומים). ואולם יש גם שמות (בין השמות המחודשים) הנושאים בקרבם, את שם האב ושם האם.

כזהו למשל הוא שמה של דמות ידועה בעבר, איש האצ"ל וממייסדי הלח"י יעקב (ישקה) אליאב@. שמו הקודם היה לבשטיין (מאידיש: אבן האריה. ובדומה לשמות נסמכים: לבנשטיין, לוונשטיין,  ועוד). ואת שמו החדש קבע לזכר שמות שני הוריו, כולל גם שם נעוריה של אמו: ירחמיאל לבשטיין ובתיה אורקין (מאידיש: בן אהרן), ובאופן הבא: אליאב = ל'בשטיין י'רחמיאל א'ורקין ב'תיה. יצויין כי כינויו במחתרת לח"י היה אביאל (הבריטים שחששו מאוד מפניו כינוהו "הטרוריסט בעל עיני התכלת").

3.

שם ספרותי

רבים מאוד בין היוצרים (בעיקר בתחום הספרות, אך בהחלט גם בתחומי יצירה אחרים. ולא כאן המקום לדון בדבר) משתמשים בשם ספרותי במקום שמם המקורי. ולא פעם הפך השם הספרותי לשמו הרשמי של הסופר (דוגמת שמו של מורי חותני ורבי, אליהו כי טוב שבא תחת השם מוקוטובסקי. ועליו נדון אם ירצה ה', בנפרד).

אף שם המשפחה אליאב זכה לשמש כשם ספרותי לכמה סופרים:

שם יצירתי במיוחד הוא של היוצר הרב-תחומי, אברהם אריה עקביא (לפני כן: יעקובוביץ). סופר ומתרגם, הידוע בעיקר בזכות מחקרי הלוח העברי (עוד עליו, לחצו בקישור א.א. עקביא בויקיפדיה). אחד משמות העט שלו היה ל. אליאב, והוא נוצר מצירוף שמותיו הפרטיים ושם משפחתי: ל. אליאב = ל'ייב. א'ברהם ל'ייב י'עקובוביץ א'ריה לייב'.

בספרות הנוער בעולם החרדי נודעים שני סופרים העושים שימוש בשם העט אליאב. מתחת ידי שניהם יצאו סדרות ספרים שזכו לפרסום רב. האחד הוא חיים אליאב, והשני הוא משה אליאב. חיים אליאב מזוהה כשמו הספרותי של משה גרילק, סופר חרדי פורה ביותר, המשמש כעורך השבועון החרדי "משפחה" (הדוד של בת-אל גודיס). ואילו משה אליאב מזוהה כשמו הספרותי של יאיר ויינשטוק הכותב אף הוא בשבועון "משפחה" (קשה להחמיץ את הצד ההומוריסטי שבדבר, יאיר ויינשטוק העושה שימוש בשמו הפרטי של חבירו, לצורך שם העט שלו. כיוצא בדבר, עשוי משה גרילק, באחד מגליונות "משפחה" לראיין את הסופר חיים אליאב...).

כל אחד מהשניים כותב כתיבות אחרות, תחת שמו האמיתי. אשר לכן, לפעמים תוהים הקוראים מול סוגי הכתיבה השונים. וכך כותב בפורום אתר חדרי חדרים אחד הקוראים: "סיפורי יאיר וינשטוק עושים רושם שנכתבים על ידי אדם עם לב יהודי חם-חסידי; ואילו בסיפורי מ. ארבל רואים קו ליטאי מובהק, ומודגש בהם הצד האפל והאכזרי (אפילו סדיסטי) של החיים. הייתכן שאותו אדם כותב?" וקורא אחר משיב לו כי אכן זהו אותו אדם, והריהו מכירו היטב כמי שבאמת הוא "אברך חסידי. אדם טוב, עם לב עצום".