נווה דניאל שלי. ואלה שמות: בס, בירנשטוק

ואלה שמות

בַּס

הרב דוד ורינה (לבית שפירא)

כמה אפשרויות הועלו ביחס למקור השם בס:

א. שם מקצוע

מי שהיה "משורר בס". "משורר" – עוזר לחזן, שניחון בקול בס. ידוע מכולם הוא ר' שבתי משורר בס (מחבר "שפתי חכמים" על פירוש רש"י לתורה, ועוד).

ב. שם נוטריקון, ראשי תיבות
1. בעל סוד
מי שהיה מזכיר או יועץ, שתכונתו הייתה היותו שומר סוד. שם מקביל, נפוץ ביותר, לאדם שניתן לסמוך עליו (ולהפקיד בידו כסף או סודות) היה נאמן.
2. בני סופרים
כינוי שניתן לבניהם של סופרי סת"ם. בדומה לכך הוא השם בלוך, אשר אחד מפירושיו הוא: ב'ני ל'ויים ו'כ'הנים.

הגם שמוצא המשפחה הוא מפולין, קיימת גירסא שראשיתה מגולי ספרד [בדומה לשמות רבים במזרח אירופה שמקורם הוא ספרדי: דון יחיא (שבתי דון יחיא, עורך "הצופה"), פרץ (הסופר י.ל. פרץ), השם הפרטי שפרינצא (שמקורו אספרנסא = תקוה)].

בבדיקה שערך הרב בס בפנקסי קהילת האלישוי שבצ'כיה (מקום רבנותו האחרון של הש"ך), נמצאו כמה שמות בס, שהשמות הפרטיים שלהם תואמים למשפחתו.

נושאי השם

אישים שונים נושאים שם זה. ידוע בכולם הוא ר' שבתי בס הנזכר למעלה (ראוי לציין כי לר' שבתי בס היה אח, רב פעלים וקדושה ("איש אלקי"), ר' יעקב. שם משפחתו היה שטרימריש). עוד אודותיו בערך המוקדש לו בויקיפדיה, לחצו כאן: ר' שבתי בס

יצחק בן אביגדור בס מקרקוב, פולין, ב-1600

בסיסטה במאה ה-17

אישים ידועים מהמאה העשרים, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי באס כוללים את היימן ב. באס (בפרוזבני), מורה ליידיש אמריקאי יליד ליטא אשר שימש כמזכיר הקונגרס לתרבות יהודחת ויו"ר "הוועד לספר יהודי" בארה"ב

המשורר והסופר העברי יליד רוסיה שמואל באס, אשר שימש כאחד העורכים של הדו-ירחון התל אביבי "פסיעות"

ליפא באס, מהנדס ומחבר ישראלי יליד איראן

האדריכל והצייר הישראלי יליד פולין יוסף בס (1995-1908), אשר פרסם 11 ספרים עם קריקטורות פוליטיות. עליו מספר דב סדן: מעשה בחבורה שדברו אודות הקריקטוריסט יוסף בס, שהחל לשמש כמבקר אמנותי בנושא התיאטרון. אמר י"מ ניימן: חבל על יוסף בס, הוא מבסבס את כשרונו בתחום שאינו שלו.. (קערת צימוקים, עמ' 291).

בִּירְנְשְׁטוֹק

שלמה ויונת (לבית עוזרי)

שם משפחה מן הצומח. מטה-אגס (בירנ=אגס, שטוק=מטה, מקל, ענף, בד). 

בירנשטוקים (=ענפי אגס) בחצר בירנשטוק

שם מורכב משתי מלים.

בירנ-

המלה הפותחת, בירנ-, משמשת בשמות משפחה רבים: בירנ-באום (או: בירנבוים=עץ אגס); בירנ-בלום (פרח-אגס), בירנ-הקר (פטיש-אגסים. מכשיר המשמש לעשיית ריבת אגסים), וכן הלאה.

בלשון אידיש נהגית המלה בקירוב: בארן. ומכאן גם שמות המשפחה הפותחים בה, דוגמת השמות הנזכרים למעלה: ברנבאום (או: ברנבוים), ברנבלום, ברנהקר, וכן הלאה. תפוצתם של שמות המשפחה בתחילית ברנ- רחבה יותר משמות המשפחה בתחילית ביר-. זאת, בעקבות השימוש בשפת יום-יום באידיש וההתרחקות מהמקור הגרמני.
-שטוק

הסיומת שטוק באה אף היא מהאידיש, במובן של מטה, מקל, מוט, ענף (משמעות אחרת למלה: קומה, דיוטא).  מלה זו מופיעה בשמות משפחה רבים, בצורות שונות: כשם לעצמו, כמלה פותחת, וכמלה מסיימת.

השם שטוק כשם משפחה כשלעצמו. ידוע מאד הוא חוקר ספרות האידיש והווי החיים האידישאים, דב סדן, ששמו המקורי היה שטוק.

שימוש המלה שטוק כמלה פותחת, נדיר למדי. משפחת סופרים נודעת בעולם החרדי היא שטוקהמר=פטיש עץ, קרדום.

לעומת זאת, שימוש המלה שטוק כמלה חותמת, מצוי ביותר:

ביננשטוק (וכן בקיצור: בינשטוק) =מילולית: מטה דבורים, רוצה לומר: כוורת. בחסידות ברסלב בת ימינו נודע הרב משה בינשטוק, ראש ישיבה ושליח ציבור מעולה שבמעולים. תפילתו באומן, בראש השנה, יחד עם בנו אליקים, משברת לבבות במתיקותה.
בירקנשטוק= ענף עץ לבנה.

בלומנשטוק =ענף פורח. הרב דוד בלומנשטוק הינו איש ציבור חרדי נודע בירושלים.

הולשטוק (האלשטאק). קיצור השם האלצשטוק = מטה עץ. ר' מאיר יחיאל הלוי הולשטוק היה מאישיה הבולטים של יהדות פולין שבין שתי מלחמות העולם. "הצדיק שצם ארבעים שנה". מורי חותני אליהו כי טוב ז"ל כתב אודותיו כמה סיפורים.

ויינשטוק = ענף גפן (המלה ויין באידיש מובנה גם יין, וגם עץ היין, גפן). ככל הנראה, שם המשפחה הנפוץ ביותר במשפחת שמות זו. המשוררת שפרה ויינשטוק, נקראה בשמה הספרותי: אשכול. שם המתכתב עם השם המקורי, במובנו ובהגייתו. ייתכן גם שהכוונה למקל ששימש בתעשיית היין. במקומותינו נודע דובק ויינשטוק ז"ל מאלון שבות (אביו של ד"ר משה ויינשטוק), האיש והסיפורים הרבים אודותיו.

פייגלשטוק=ענף ציפורים. רוצה לומר: קן. שם משפחתו של פרופ' שלום פייגלשטוק איש שכונת קרית משה.

אייכנשטוק = ענף אלון.
בוקסשטוק = ענף אשור.
טננשטוק = ענף אשוח.
לורברשטוק =
מנדלשטוק = ענף שקד.
צדרשטוק = ענף ארז.
קירשנשטוק = ענף דובדבן.
קסטנשטוק = ענף ערמון.
ועוד ועוד.

סידרת שמות נוספת במשפחה זו הם מטות/ענפים שעברו עיבוד והשבחה. דוגמת:

אייזנשטוק = מקל ברזל.

גולדשטוק = מקל זהב.

וכסשטוק – מקל שעווה.

זילברשטוק – מקל כסף.

קופרשטוק – מקל נחושת.
קלופשטוק - מקל הקשה. סדן ששימש בעלי מלאכה שונים להשחזת סכיניהם. וכן כלי ההקשה בו השתמש השמש לדפוק על דלתם של יהודים להשכמה לתפילה (במיוחד, בימי ה"סליחות"). שמות משפחה לא מעטים ניתנו לכלי זה ולאדם שעשה שימוש בו כמקצוע: שולקלופר, קלופר, קלפר ועוד.

בכל אלה יש להבחין בינם לבין שמות דומים להם: גולדשטיק =חתיכת זהב, זילברשטיק=חתיכת כסף, קופרשטיק = חתיכת נחושת. משמעם של אלה הוא מטבעות שונים

בירנשטוק

שם המשפחה בירנשטוק במובן של מטה-אגסים עשוי להיות מובן בשני אופנים: א. מקל שנלקח מעץ אגס (לשימושים שונים, ובכללם כמקל הליכה). ב. מטה המשמש להכנת ריבת אגסים. בדומה לכך, הוא שם המשפחה אפלשטוק (אפל=תפוח עץ, שטוק=מטה), שאף הוא ניתן להבנה בשני אופנים אלה. וכן, ויינשטוק (כמקל המשמש בתהליך עשיית היין), ועוד.

                                                                      עץ אגס, פירותיו וענפיו, פורח בחצר משפחת בירנשטוק

בני משפחה בוטנית אחת הם, האגס והתפוח, ובגינות פרי ניתן לראותם זה בצד זה. ענפיהם משתרגים זה בזה, בירנשטוק ואפלשטוק בצוותא:

כמאמר השיר "לבלבו אגס וגם תפוח"

לא זו בלבד, בחצר ביתם של הבירשנטוקים מלבלבים זה בצד זה ענפי אגס (בירנשטוק), וענפי תפוח (אפלשטוק), וענפי גפן (ויינשטוק). והם כולם נושאי פירות לתפארה. וביניהם, ענפי עץ שזיף (פלוימנשטוק, פלאמנשטוק), נטולי פרי. עצי פרק ועצי סרק יחדיו ישכונו. 

שם קרוב מאד לבירנשטוק הינו המותג הנודע בתחום ההנעלה: בירקנשטוק, דבר שהביא למצבים משעשעים. שלמה מספר כי בחנות מסויימת באמסטרדם הוא זכה לכבוד גדול מצד הקופאית כאשר היא בחנה את שמו בכרטיס האשראי. "אתה נושא שם מפורסם"... אמרה לו בהערכה.
חילופי שמות אלה מצויים מאוד, כמו בפירסום הבא:

כפכפי בירנשטוק BIRKENSTOCK חדש 

מוצא משפחתו של ר' זאב בירנשטוק (אביו המנוח של שלמה, יבדל לחיים ארוכים), אשר לפני שלשה עשר חודשים, כו אייר תשע"ט, נפטר לבית עולמו, היה בעיירה טומשוב-מזובייצק שבפולין. בין בני עיירה זו נודע השם בירנשטוק.

יהיו הדברים לזכרונו הברוך.