אבינעם הינברגר, זכרונו לברכה
הקדמה
את אבינעם חבבתי, חיבה שקטה. לא רק אני, הכל חיבבוהו. חיבה שקטה,
מאופקת וצנועה. שכן איש יקר היה, ישר באדם. וכהן היה, ומברכותיו התברכו רבים. וחכם
היה, ואת בינתו חלק לאחרים (בדרכו השקטה והצנועה)
דרכינו, ניבדל לחיים טובים וארוכים, התנהלו במקביל: בשנות השבעים
של המאה הקודמת, לפני חמשים שנה, בסמיכות מגורים (מפגש השכונות גבעת שאול וקרית
משה). לאחר מכן, במשך כשלושים שנה, בשכונת הר נוף, כראשוני השכונה. ואף משעברתי
להתגורר לפני אחת עשרה שנה לנווה דניאל, ואבינעם נשאר בהר נוף, שבנו ונפגשנו כאשר
אבינעם התארח בשבתות אצל בתו, יעל בן פזי (רעייתו של בני בן פזי, מנהלת "אורות
עציון" בנות בנווה דניאל). בשכנות מגורים סמוכה אלינו.
כאשר באה הידיעה המרה על פטירתו, דמעו עיניי. דמעות על פטירתו של
אדם כשר, עליהן נאמר שהקדוש ברוך הוא סופרן ומניחן בבית גנזיו. ובמיוחד על מי שלא
נספד כראוי לו. שכן בתוך התקופה הקשה שעברנו לאחרונה, נפטר. חודשיים בדיוק, לאחר שבא
לגיל גבורות, בן שמונים (יא אדר ב, ת"ש –יא אייר, תש"פ). ואשר על כן, לא
נוחמה המשפחה הכבודה (רעייתו, מרים שתחיה, והילדים) כראוי לה, ולא נספד אבינעם כראוי
לו. כי כל העם סגור ומסוגר היה בביתו. ורק הלוויה מצומצמת עם בני משפחה וחברים קרובים היתה לו, תחת גשם שוטף עת
בכו עליו גם השמים.
אבינעם ז"ל נולד בישראל, בכפר אתא. בנם
השני של נתנאל (הכהן) ורבקה הינברגר, זכרונם לברכה. אחיהם של יצחק, ברכה וברוך.
שם התגורר עד גיוסו לצבא. בהיותו בן שבע עשרה עברה המשפחה לירושלים בעקבות שינוי
מקום עבודתו של אביו.
ביום ד בניסן תשכ"ד (1964) נישא למרים
(לבית ברנדר), ונולדו להם שלושה ילדים, שתי בנות ובן: יעל (בן פזי), הבכורה,
גלעד, וענת פרסמן.
אבינעם עבד ב"בזק" (עוד לפני שהחברה
נקראה כך), במשך שלושים ושמונה שנים, עד לפרישתו לגימלאות. בעבודתו שימש כהנדסאי ותיכנן מרכזות
תקשורת.
בתו, יעל בן פזי מספרת עוד:
"לאחר פרישתו לגמלאות, נרשם לקורס נגרות,
קיבל ציונים מרשימים על עבודות ייחודיות והפך את תחביבו לברכה ולהצלחה בתחום
בו הצטיין תמיד בזכות ידי הזהב שהיו לו.
לאורך כל שנות חייו ידע להפוך כל קש לזהב.
אנשים רבים נהנו מטוב ליבו וכשרונו והיו מביאים לו מכשירי חשמל קטנים וגדולים, כדי
שיפיח בהם רוח חיים.
כל עבודה יצאה תחת ידיו מושלמת ומעוררת השתאות
והיצירתיות שלו הגביהה עוף והשאירה את חותמה בבתים רבים של קרובי משפחתו וחבריו.
אבא שילב את חיי החומר עם חיי הרוח. הוא התמיד
להתפלל במניין, וכשהיה נקרא לעלות להתפלל כחזן, גם בימים נוראים, היו נישאים קולו
ונעימותיו, בנועם רב. גם קריאתו בתורה התאפיינה בדיוק נפלא וכל שומעיו נהנו ממנה.
לאחר פרישתו לגמלאות היה נוהג לצעוד ברגל מביתו בהר נוף למרכז העיר כדי ללמוד דרך
קבע שיעורי גמרא ב'ישורון'.
כל מכיריו מעידים עליו שהיה אדם דייקן
ביותר, אחראי ומסור לכל דבר, בעל לב רחב, טוב ומיטיב, חברותי מאוד, בעל חכמת
חיים ועצה טובה, דייקן ביותר, אחראי ומסור לכל דבר. חיוך מרומז מונח היה
בדרך קבע על פניו.
קשר מיוחד שרר בינו לבין אשתו, מרים שתחיה.
בחייו הספיק לחוות נחת גדולה מנכדיו וניניו, כן
ירבו".חבל על דאבדין, ולא משתכחין.
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.
איזהו גבור
יעל בן פזי (לבית הינברגר)
[אדר, התש"פ, יום הולדת שמונים, "בן
שמונים לגבורות"]
א.
מהו גיל גבורות? במסכת אבות התשובה
"בן שמונים לגבורה"- בדיוק כך היא
כתובה.
חוכמתם של אלה, בני השמונים
נאמרת מתוך ניסיון רב שנים.
"איזהו גיבור הכובש את יצרו", עוד נאמר
ומיד עולים זיכרונות העבר...
ב.
איזהו גיבור?
זה שכל בוקר עם הילדים,
טורח ומכין כריכים מוקפדים.
אמא בדרך לעבודה ואבא במטבח
דואג שהכל יהיה מסודר כל כך.
כי אין כמוך, בעל אוהב ותומך
מאחורי אישה מצליחה עומד ועוד איך!
ג.
איזהו גיבור?
גיבור ילדותי. מושא להערצה.
תמיד עם חיוך מלווה בקריצה.
דמות לחיקוי, שכיף איתו להתייעץ
יודע להרצין וגם להתלוצץ.
מפרק, מלחים ומתקן בידי הזהב
מקור עליה לרגל אל איש שכשרונו רב.
בונה, חותך, מנגר ומנסר
מרפסת לחדר חלומי הוא סוגר.
תמיד עסוק, עוזר לכל אחד
איש גם עם לב זהב. יחיד ומיוחד!
ד.
איזהו גיבור?
עבורי אתה סמל לחריצות ותבונה
שגרמו לי לרצות לעבוד לצידך שנה אחר שנה!
חוש ההומור שסחף אנשים
גרם לי גאוה על אבא מרשים!
אהבתי איתך בעבודה להיות
ומכל חבריך לשמוע חוויות.
להדביק, לתייק, זה לא היה ממש חשוב
העיקר שאליי היית קשוב....
ה.
איזהו גיבור?
בשבתות וימים נוראים
אתה לפני התיבה בקולך היית מנעים.
מנגינות על מילות התפילה הלבשת
ואת כל המתפללים סחפת וריגשת!
וגם אם לא כחזן, תמיד מלמעלה, מעזרת הנשים
זיהיתי אותך מיד מבין כל הראשים.
ו.
איזהו גיבור?
שנים ארוכות של עשייה מבית ומחוץ
והכל בדיוק, בסדר ובאסתטיות, כפי שנחוץ.
שנים של חוסן, עוצמה ונחת
עם משפחה שגדלה ומתפתחת.
ז.
אז- איזהו גיבור?
המגיע לנחת וכובש את יצרו
ומודה לאל, שהכל נהיה בדברו!
איזהו גיבור? אבא יקר!
תודה על מי שאתה עבורי, בהווה ובעבר!
[אייר, התש"פ, "שלשים" לפטירתו]
ח.
אבא יקר!
הגעת לגבורות בכל המובנים,
התגברת על תקופות קשות בחלק מהשנים.
זיכרונך לעולם ילווני בכל מעשיי
חקוק בליבי תישאר כל חיי.
נוח בשלום על משכבך
ותהא מליץ יושר על כל המשפחה!
חלוקת הסרט:
0-10:50 הרב רפי
פויירשטיין, רב קהילת ביהכנ"ס הדתי לאומי בהר נוף- כשכן וכחבר בביהכנ"ס
הדתי לאומי
11:25-20:24 הרב שמואל כץ - על ברכת כהנים.
20:24-21:38 ד"ר אראלה ידגר - על אבא כבעל
תפילה
21:39-26:37 ברכה אייזנברג, אחות של אבא -
ביוגרפיה
27:03-32:38 יעל בן-פזי, הבת - מי היה אבא
שלי?
33:22-37:38 הרב אריה פרנקל - כשכן וכחבר
בביהכנ"ס הדתי לאומי
38:03-38:52 קדיש מפי יצחק הינברגר, אחיו
הבכור של אבא
38:55-39:49 "אל מלא רחמים" מפי מרדכי חזון - חבר
מביהכנ"ס הדתי לאומי
בטווח הזמן
של: 10:51-11:24 ד"ר אראלה ידגר מציגה את הדובר הבא ואת הנושא עליו ידבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה