ראשון לציון
פירוש "אור החיים" הקדוש על מגילת שיר השירים (א)
הקדמה
בשבוע הקרוב (טו תמוז) יחול
יום פטירתו של רבי חיים בן עטר, "אור החיים הקדוש", זכותו תגן עלינו ועל
כל ישראל. איני יודע כיצד ייראה ציונו הקדוש אשר בהר הזיתים בזאת השנה, לאור
הנסיבות שאינן מתירות התכנסות של רבים. ואולם בכל שנה ושנה, פוקדים את המקום רבבות
(שלא לומר מאות אלפים). לאורך שתי יממות, החל מיום יד בתמוז וכלה בליל טז בו (שכן
יש הטוענים כי יום פטירתו הוא יד בתמוז. ולא כך הוא, ואין כאן מקום לדון בדבר).
מראה מרגש עד מאוד הוא לראות המוני המונים, בני כל עדות ישראל, עולים אל ציונו של
זה הקדוש, ובפיהם תפילה והודיה.
השם "אור החיים
הקדוש" טבוע עמוק בחיי משפחתנו: במשך כשני עשורי שנה, התקיים בביתנו מדי ליל
שבת, לאחר הסעודה שיעור בפירוש "אור החיים" על הפרשה. משפחות משפחות
(הורים הביאו גם את ילדיהם הקטנים) באו להיאור באורו של אור החיים. ילדינו גדלו למשמע
הדברים, והסיפורים, והאימרות הרבות אודות אור החיים הקדוש.
ואף
משעברנו להתגורר בנווה דניאל, קיימנו לתקופת זמן הזכורה לטוב שיעור בפירוש
"אור החיים" מדי ליל ששי, בשעת חצות, ביישוב אלעזר (הודות לרבי נסים
אשכנזי, שיחיה "באור פניך". ובהשתתפות חברים יקרים).
בתודעת
בני משפחתנו נצרבה הידיעה כי החשיבות הרבה שבו התייחסו יהודי מזרח אירופה לפירוש
"אור החיים", עד כדי השוואת הלימוד בו כלימוד בספר הזוהר הקדוש (במקום
אחר, אפרוש ברצות ה', קשת רחבה של דברים מופלאים שנאמרו על ידי אישי החסידות אודות
מעלת ספר זה וסגולות הלימוד בו). וכי כל זה, בזכות הבעש"ט הוא. שכך מעיד גדול
תלמידיו של ר' חיים בן עטר, החיד"א בספרו "שם הגדולים" כי
"שמענו כי עתה בפולניא הם מחשיבים אותו [=את הספר] הרבה.. ונתעורר זה על ידי
שהרב החסיד קדוש מוהר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מורנו הרב רבי חיים"
(הבעש"ט, כמו גם הגר"א, סבר כי רבי חיים בן עטר הוא נשמת משיח בן דוד
שבדור).
ואין ספק
בידי כי רבי זאב קיציס, ראש משפחתנו - כבן לוייתו הקרוב מכל של הבעש"ט,
תלמידו הראשון ושכנו הסמוך, זה שלא זזה ידו מיד רבו - היה בין השומעים את הדברים
יוצאים מפי הבעש"ט.
ידוע לכל
הוא המסופר אודות הבעל שם טוב הנוטל ידיו בסעודה שלישית, בבית מדרשו אשר
במז'יבוז', ונאנח ואמר: "כבה נר מערבי". שכן ידע באותה שעה כי זה עתה
נלקח לבית עולמו רבי חיים בן עטר בירושלים. הסמוך ביותר אל הבעל שם טוב, רבי זאב
קיציס, היה ראשון השומעים את הדברים.
הדברים
נכתבים עתה, ביום ששי בבוקר, ערב שבת קודש, יא תמוז. והנה אני שומע את בתנו
הבכורה, דבורה שתחיה, מספרת את הדברים בתוכניתה ברדיו, ברשת מורשת. והיא מצרפת את
השיר הנפלא שהלחין הרב הלל פלאי ושר שרוליק ורדיגר, על הדברים - שאין כמותן
למתיקות ונועם - שכותב ה"אור החיים הקדוש" בפרשת כי תבוא:אם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה. ולא יחשב בעיניהם מלוא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם.
לשמיעת השיר, לחצו על הקישור הבא: אם היו בני אדם מרגישים
על הספר
לכבוד נישואי בני זאב ושולמית
(לבית רוזנברג-שג"ר) הוצאתי לאור ספרון קטן. "ראשון לציון" שמו,
ספר ראשון שכתב רבי חיים בן עטר עם בואו לארץ, פירוש על מגילת שיר השירים (ולאחר
מכן, בכל נישואי ילדיי הוצאתי לאור ספרים קטנים של פירושי שיר השירים:
הבעש"ט, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, רבי נחמן מברסלב, רבי מרדכי יוסף מאיזביצא).
והזכרונות מאותה חתונה, חתונה
ראשונה של אחד מילדינו, בל ימושו:
החופה על הר הצופים (בישיבת
אורות), נוכח הר הבית כולו, כה קרוב וכה רחוק. וכל מלוא העיר ירושלים מולנו,
ובתוכה (ברובע היהודי, ברחוב "אור החיים", בחצר היישוב הישן - ביתו ובית
מדרשו של ר' חיים בן עטר) - עם שירת "אם אשכחך ירושלים".
והשכנות הקרובה לציונו של
"אור החיים הקדוש". קודם לחופה הלכנו הורים אחים ואחיות, מלווים את
זאביק החתן, אצל "אור החיים הקדוש". ושם על קברו הנחנו את הספרון הזה.
והיה הוא הראשון לקבל את ספרו "ראשון לציון". ושם העתרנו תפילה, וגם
הזכרנו את ה"זכות" שלנו וחלקנו (כעדותו של החיד"א) בהפצת אורו
הקדוש בעם ישראל, בבקשה שילמד עלינו ועל כל צאצאינו זכות למשמרת שלום, לבריות גופא
ונהורא מעליא.
ובשעה
שעמדנו תחת החופה, חתן-כלה והורים (וייזכר לברכה, הרב שג"ר זצ"ל),
והוזמנו זקני המשפחה, כמקובל, חשנו כי אף אור
החיים הקדוש נמצא עימנו (לא היה עליו לעשות אלא מרחק של מאות מטרים בודדים, כדי
להיות בחופה...). ובסדר
ברכת המזון ו"שבע הברכות" שבתום החתונה, ברכנו מתוך אותו ספר קטן,
פירושו של אור החיים הקדוש.
זכותו תגן עלינו, אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה