"האשה מטות מסעי", הפיתרון האמיתי. וגם: האשה "הצללפוני"

חידת "האשה מטות מסעי", הפיתרון האמיתי

הקדמה

לפני עשרה ימים קיבלתי לידי מחברי הטוב, הרב בנג'י לוין, את תצלום הקבר של "האשה מטות מסעי".

הדבר הצית את סקרנותי לפשר השם הלא מובן הזה. עתה מתברר כי גילוי מצבה זו נחשף ברשתות השונות בשנה שעברה, בתקופת ימים זו, ועורר תגובות רבות. רובן הגדול, שפכו קיתונות של לעג ובוז על בורותם של הרבנים הריפורמים שהם האחראים לכתיבה מוזרה זו.

ברשומה שפירסמתי העליתי השערה, המניחה כי מולי (זה שמה הלועזי של אותה אשה) נולדה בשבת פרשת מטות מסעי, ועקב שיבוש בקריאה כונתה בשם זה. ביחס לתאריך הלועזי של יום ההולדת, ביום רביעי שבין פרשת מטות מסעי לפרשת דברים, העליתי השערה שאולי חל שיבוש בכתיבתו.

אכן – תודות לאיירה ביג'ל היקר, שמצא באתר mazav.com את הידיעה על גילויה של מצבה זו, ואת  התגובות עליה – יכולים אנחנו להציע את הפיתרון הנראה כאמיתי. זאת על סמך עדותו של לייזר קליין.

וכך הוא  מספר:

This matzeiva is likely the grandmother of my roommate in Ner Yisrael in 1974, Eliyakum. He told me that when his great-grandmother was expecting his grandmother they went to their Rav (I don’t know who it was) with a concern. They had lost several children born previously in infancy or at a young age. The Rav advised them to name the baby after the sedrah of the birth.

והוא מוסיף עוד:

Addendum to my previous comment: I forgot to mention that he told me that his grandmother’s name was Matos-Masei. We were roommates at the time of the petira of his grandmother during the year of ’74-’75. Case closed!

מעתה, הכל בא על מקומו בשלום: כל הכתוב במצבה – מדוייק. מולי אכן נולדה בתאריך הכתוב במצבה, יום רביעי בשבוע שבין שבת פרשת מטות-מסעי לשבת פרשת דברים. היא נקראה בעצת הרב על שם פרשת השבוע שקדמה ללידתה. מולי הייתה בת למשפחה אורתודוכסית מובהקת (נינה לומד בישיבה חרדית), וכל לשון ונוסח המצבה מעידים על כך.

אכן בעיקרו של דבר, נתינת שם לתינוק שנולד בעקבות שם המופיע בפרשת השבוע הריהי תופעה מוכרת. ואולם שם הניתן על שם הפרשה, הריהו דבר נדיר. וכאשר מדובר בשמן של שתי פרשות, הרי זה דבר שטרם מצאנו דוגמתו.

ואמנם עצתו של אותו רב, צלחה. ומולי נולדה וגדלה והקימה משפחה בישראל. מעניין ביותר לברר מי היה אותו רב (יש להניח כי היה זה אדמו"ר חסידי)

מלבד זאת, נוכל לסכם סוגיה זו, כדברי לייזר קליין: Case closed

"הצללפונית"

 סיפור נאה

מעניין לעניין, באותו עניין: שמות שניתנו לילדים כסגולה לשמירה, בעקבות שמות הנזכרים בפרשת השבוע.
סיפור ששמעתי מפי הרב מרדכי ברויאר (תרפ"א/1921-תשס"ח/2007) לפני שנים רבות. סיפור, שהוא עצמו שמע מפי חבירו, הרב אלימלך בר שאול (תרע"ג/1923-תשכ"ה/1964), רבה של רחובות, מתלמידיו של הראי"ה קוק ז"ל:

פעם אחת באה אשה אחת, מיוצאי גרמניה, לפני הרב קוק בענין כלשהו. שאל אותה הרב קוק לשמה, והשיבה: "הצללפוני". תהה הרב כיצד בא לה שם כה נדיר, והשיבה לו כי סבתא-רבה שלה סבלה רבות מפטירה של ילדים קטנים, זמן קצר לאחר הלידה. ולאחר שכל הטיפולים הרפואיים לא הועילו, יעץ אדם מסויים לאותה סבתא-רבה שתפנה לאחד האדמו"רים החסידיים, שנודע כעושה נפלאות.

למרות שחייתה בקרב יהודים שהיו רחוקים מחסידות ואדמו"רים מרחק רב, נפשי ופיזי, בצר לה פנתה אותה סבתא-רבה בהיותה בהריון הבא שלה לאותו אדמו"ר. כיתתה רגליים עד שהגיעה אליו. והוא, לאחר ששמע אותה, יעץ לה לקרוא לילד שיוולד בשם הנזכר בפרשת השבוע.

בתום ימי ההריון, נולדה לה בת. ובאותה שבת שלאחר הלידה, נקראה פרשת "נשוא" שבספר במדבר. פרשה זו, הארוכה שבפרשות התורה, אכן עמוסה בשמות. ואולם כל השמות המופיעים בה הינם שמותיהם של גברים.

מה עשו? פנו להפטרה של אותה פרשה: שופטים פרק יג, הוא הפרק המתאר את לידת שמשון. ואולם, אמנם בפרק זה נוכחת מאוד אישה – הלא היא אשת מנוח. שכך היא נקראת שוב ושוב לכל אורך הפרק (והרב ברויאר נהג לומר בבדיחות דעת, כי ראוי היה מנוח להיקרא "בעלה של אשת מנוח"...). אך שמה של אותה אישה, לא נזכר.

מה עשו? פנו לנאמר בדברי חז"ל אודותיה, ומצאו כי שמה היה "הצללפוני" (שם הנזכר ברשימת שמות בני שבט יהודה, דברי הימים א ד, ג: ...וְשֵׁם אֲחוֹתָם הַצְלֶלְפּוֹנִי). שכך אמרו (בבא בתרא צא, א): "אמיה דשמשון, צללפונית".

הלכו ועשו כעצתו של אותו אדמו"ר, קראו לילדה שנולדה בשם "הצללפוני". והיא חייתה, והיתה לאם לילדים משלה. והיא – האישה המספרת את הדברים לרב קוק, היא נכדתה הנקראת על שמה...

מספר הרב בר-שאול, כי כאשר שמע הרב קוק את הדברים, הגיב מייד:

"נו, הרי זה מהרש"ל מפורש ב"חכמת שלמה" בבא בתרא שם האומר כי "הצללפוני הוא שם המועיל לרוח רעה. מצאתי".

עמד הרב בר-שאול (מי שהוא עצמו היה בן למשפחה חסידית, חב"דית נודעת, שאולזון. אך גם חניך הישיבה הליטאית "חברון") ואמר: ואינני יודע איזה "מופת" יותר גדול. האם זה של האדמו"ר החסידי, שעצתו התקיימה, והילדה חייתה. או זה של הרב קוק, שמייד הצביע על אותה הערה של המהרש"ל...
אלה הדברים ששמעתי מפי הרב ברויאר, ששמע מפי הרב בר שאול. ולא ראיתים בכתובים.

היישוב צלפון, באיזור בית שמש (מקומו של שמשון הגבור: בין צרעה ובין אשתאול) הנקרא על שמה של אם שמשון, הצללפונית.